רש"י על סוכה מ״ב ב:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על סוכה מ״ב ע״ב:ו׳ רש"י על סוכה מ״ב ע״ב:י׳ »

8 מִצְוַת לוּלָב, כֵּיצַד בַּשַּׁבָּת? יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת מוֹלִיכִין אֶת לוּלְבֵיהֶן לְהַר הַבַּיִת, וְהַחַזָּנִין מְקַבְּלִין מֵהֶן וְסוֹדְרִין אוֹתָן עַל גַּבֵּי אִיצְטְבָא, וְהַזְּקֵנִים מַנִּיחִין אֶת שֶׁלָּהֶן בְּלִשְׁכָּה. וּמְלַמְּדִין אוֹתָם לוֹמַר: כׇּל מִי שֶׁמַּגִּיעַ לוּלָבִי לְיָדוֹ — הֲרֵי הוּא לוֹ בְּמַתָּנָה.

פירוש רש"י על סוכה מ״ב ב:ח׳

8 מצות לולב - ביום טוב הראשון שחל להיות בשבת כיצד:

9 ה"ג י"ט הראשון של חג שחל להיות בשבת כל העם מוליכין את לולביהן להר הבית מערב שבת:

10 החזנין - שמשין שהיו שם לצורכי צבור:

11 ע"ג האיצטבא - רחבה של הר הבית היתה מוקפת איצטבאות לישב שם ומסוככת למעלה מפני הגשמים. על גב האיצטבא גר' במתני' דהיינו על גבי הספסלים:

12 והזקנים - שדואגין שלא ידחפום למחר ויתמעכו בהקהל הכל לקחת איש לולבו:

13 ומלמדין - ב"ד את כולם לומר אם יבא לולבו לידי חבירו הרי הוא שלו במתנה כדי שלא יהא אצלו לא גזול ולא שאול:

« רש"י על סוכה מ״ב ע״ב:ו׳ רש"י על סוכה מ״ב ע״ב:י׳ »